אֵיזהֶ רֵיחַ עָמַד בַּחֲדָרִים?
אֵדֵי טִגּוּן קְצִיצוֹת מֵהַמִּטְבָּח,
עֲמִילַן סְדִינִים מְיֻשָּׁרִים
עַל מִטּוֹת בַּרְזלֶ. גֶּשֶׁם מִבַּעַד לַחַלּוֹן,
אֲבַק מִלִּים הִמְתִּיק כְּטַאלְק, בְּצַוְּארוֹניֵ
הַחֻלְצוֹת פָּרַח בֹּשֶׂם שֶׁלִּפְניֵ כֵן הָיָה
וְרָדִים שֶׁקֹּדֶם
הָיוּ גֶּשֶׁם וַאֲדָמָה
וּתְשׁוּקַת שֶׁמֶשׁ וְחַיִּים.
יָשַׁבְתִּי עַל בִּרְכֵּי אֲחֵרִים.
בִּטְנָם הָיְתָה לִי גַּב, זרְוֹעוֹתֵיהֶם — קִירוֹת.
הָיָה לִי בַּיִת עָשׂוּי בְּניֵ אָדָם.
