*למצוא חן | מיה טבת דיין | 6 דקות בשישי | 23.8.2024*
השבוע התקשר אלי מישהו שהפיק אירוע בהשתתפותי לא מזמן, ואמר שיש בידו משובים על האירוע שלי ואם אני מעוניינת לקרוא. משובים הם הרגל של אירגונים גדולים, אולי זה עוזר להם להבין אילו מפגשים ואירועים מתאימים יותר לקהל שלהם, אין לי ממש מושג. אני לא מתעניינת במשובים.
.
בכל מקרה הבחור הממש נחמד שמעבר לקו השמיע לי בעל פה כמה ציטוטים מאנשים בקהל שממש אהבו או שממש לא התחברו, אנשים שהשוו את האירוע לאירועים אחרים, אנשים שכל מה שהיה מצא חן ביניהם או שלא מצא חן בעיניהם בכלל.
.
משובים הם דבר מסוכן: אם את מקשיבה להם את עלולה למצוא את עצמך מדברת ופועלת בהתאם למה שמוצא חן בעיני הקהל, ולא בעיני עצמך, את עלולה לרצות למצוא חן, עלולה להפסיק לשמוע את הקול הפנימי שלך, את השפה הפנימית שלך. לכן כתבתי למעלה שאני לא מתעניינת במיוחד במשובים.
.
אבל מאז שיצאתי מהשיחה הזאת, המילים האלו הולכות איתי: "למצוא חן". זה אחד הביטויים החכמים בעברית: כל עוד את משתמשת בו באופן הרגיל, ה"אוטומטי", הוא מתייחס לעולם החיצוני, ממש כמו במשובים האלו: בעיני מי אני מוצאת חן ובעיני מי לא. וגם: מה בחוץ מוצא חן בעיני ומה לא.
.
אבל ברגע שאת מסובבת את הביטוי הזה הוא פונה פנימה! ואז את שואלת לא איך אני מוצאת חן "בעיני העולם", אלא איך אני מוצאת כן *בעולם*. איך אני מוצאת חן במצב הנוכחי. איך לעשות את הדבר המסובך הזה, לפקוח עיניים ובמקום למצוא את הכותרות, ההפחדות, הצער, הספקולציות – כל הדברים שממשלא חכמה למצוא היום – איך אני מוצאת את החן?
.
זה מזכיר לי גם את הביטוי היפהפה "לעשות חיים", שגם הוא בשימוש ה"אוטומטי" שלו שולח אותנו החוצה: ליהנות, לבלות, להסתער על הבופה של העולם, להסתער על החוץ. אבל יש לו גם משמעות פנימית: לעשות חיים. לייצר חיים וחיות. להמשיך ולברוא את חייך.
.
ואז "לעשות חיים" לא קשור רק לבילויים. זה קשור לכל דבר שגורם לך להרגיש חיה. כל מפגש או עיסוק שמייצרים עבורך חיות. וזה בעצם ציווי.
.
או כמו מי שאומרים ש"בוקר טוב" זו לא ברכה, אלא החלטה. החלטה שבמיוחד בימים כאלה עלינו לקחת ולקבל על עצמנו מדי יום. מדי בוקר.
.
בכל אופן מאז השיחה עם הבחור על המשובים, שאלתי את עצמי איך אני מוצאת חן. בעולם, כלומר. ואיך אני עושה חיים, במובן העמוק של הביטוי הזה. ואיך אני מחליטה שהבוקר יהיה טוב, למרות שמסביב נדמה שכמעט הכל בימים האלו מחליט עבורנו שהבקרים יהיו לא טובים בכלל.
.
ואני מספרת את זה כי דווקא בתוך המצב הכי מעורפל ולא ברור שאי פעם היינו בו, ובתוך ההווה האביך הזה שמתמשך ומתמשך, ובתוך הכותרות רוויות הפחד והצער, דווקא בתוך כל זה אימצנו עוד כלבה. על פניו הדבר הכי לא רציונלי לעשות! כי יש לנו כבר כלב אחד. אין לנו מקום עודף בבית. אין לנו גינה. ובכלל, כלבה מאמצים כשהחיים יציבים. כשסדר היום שלך יציב. כשאת יכולה להציע לה חיים שיש בהם מידה של הרגלים. כשהמדינה שלך מאפשרת לך סוג של יציבות. בטח לא כשאת צמודה לחדשות ולא יודעת מה יילד יום.
.
רק שמעשים רציונליים והחלטות הגיוניות לא קשורים בכלל לפעולה הזאת של למצוא חן בחיים הללו. או לפעולה של לעשות חיים. או להחלטות שנקראות "בוקר טוב" או "ערב טוב" או "יום טוב".
.
וכשראינו את התמונה של הגורה הזאת שנשלחה אליי בוואטסאפ ידעתי שהנה, מצאתי חן בעולם. למרות הכל. ומאז שהיא הגיעה לידינו, אנחנו לגמרי עושים חיים איתה. כלומר, לא מבלים. אנחנו מנקים אחריה, ומשתדלים שהיא לא תלעס לנו את הידיים ולא תאכל לנו את הנעליים והבגדים, וזה עושה לנו עכשיו את החיים. מוסיף לנו חיות.
.
ובבוקר כשהיא רצה לעברנו זה לגמרי בוקר טוב. וכן, מסביב הכל בכלל בכלל לא טוב. אבל הנה פירור של בוקר טוב, ושל חיים ושל חן.
.
אני נזכרת איך שנה אחרי שהתייתמתי עברנו לקנדה וגרנו ביער גשם. לא הכרתי יערות לפני כן ולכן נדהמתי לגלות שעצים שנופלים ומתים ביער מהווים קרקע לעצים אחרים שצומחים מהם. עמדתי והתבוננתי בהם ארוכות. העצים שצמחו מהגזעים הרקובים עשו את זה בזקיפות ורעננות ובלי אשמה. הם פשוט יצאו מתוך גזע אחר שנרקב שם לאיטו.
.
אני זוכרת שחשבתי אז שהטבע יודע את זה, איך "לעשות חיים" מכל מצב. ואיך למצוא את החן בכל דבר. והיום אני חושבת איך למרות שגם אנחנו חלק מהטבע, כמה זה קשה, לעשות את הדברים האלה בימים האלו שאנחנו עוברים. וכמה הכרחי. ואיך המשובים האלה, שכשלעצמם לא עניינו אותי בכלל, היוו אחרי הכל תזכורת לדבר הזה, החשוב באמת.
.
והשיר הזה, בדיוק על היער הזה, לקוח מתוך "לאן שנצוף שם בית":
ארץ בראשית / מיה טבת דיין
גֶּזַע הָעֵץ הַזֶּה הוּא עַכְשָׁו
גֶּשֶׁר. נְמָלִים חוֹצוֹת עָלָיו
מִצַּד לְצַד. סְנָאִים רָצִים
עַל קְלִפָּתוֹ, עֲנָפִים צוֹמְחִים
מִתּוֹכוֹ, פִּטְרִיּוֹת, יְרֹקֶת. גַּם אֲנַחְנוּ
מְטַפְּסִים עָלָיו, שׁוֹמְרִים עַל
שִׁוּוּי מִשְׁקָל, אוֹרְחִים לוּלְיָנִיִּים
בְּאֶרֶץ הַבְּרֵאשִׁית
הַמִּתְגַּבֶּרֶת מִמּוֹתוֹ.
.
.
שתהיה לכולנו שבת שלום ושקט, שנמצא חן בעולם למרות הכל ובתוך הכל,
.
.
מיה טבת דיין
