*נשים אינן גברים קטנים | מיה טבת דיין | 6 דקות בשישי | 18.4.2025*
המשפט הזה, שהנחתי בכותרת הטור היום, "נשים אינן גברים קטנים" נשמע כל כך מובן מאליו, נכון? ברור שנשים אינן גברים קטנים! מי בכלל חושב ככה? אף אחד. אף אחת לא חושבת שנשים הן גברים קטנים. אבל השבוע שמעתי פודקאסט שגרם לי לחשוב על המשפט הזה מחדש, ופתאום שמתי לב שגם אני, עדיין, בכל מיני היבטים, התנהלתי כאילו אישה היא כמו גבר, רק בקטן.
.
בפודקאסט הזה, שכל אישה לדעתי צריכה לשמוע (לינק בתחתית הטור), מתנהלת שיחה עם ד"ר סטייסי סימס, פרופסורית מסטנפורד שתחום המחקר שלה הוא אימון, תזונה וכושר נשי. כן, כושר. אני לא מאזינה לפודקאסטים על כושר בדרך כלל או לעולם. אני גם לא ספורטאית. אבל אני מתרגלת יוגה הרבה שנים, ובשנים האחרונות גם קצת חדר כושר, קצת משקולות. שכיבות סמיכה כשנחה עלי המוזה. לפעמים פלאנק. ואם לא קר לי אני גם שוחה.
.
אם כי בדרך כלל קר לי.
.
בכל אופן, ד"ר סימס מדברת על מחקר הכושר בקרב נשים, ומה מסתבר? שגם בתחום הכושר, כמו תחומי מחקר רבים, רק בשנים האחרונות להתבונן על נשים בעין נפרדת, וכבר עכשיו מתגלים דברים חשובים, שאם את אישה חשוב שתתחילי ליישם מיד. בטח אם את כמוני, ואת מעט ההתעמלות שלך את עושה כפי שלימדו אותך כל החיים: אותו דבר כמו גברים.
.
למשל, היא מסבירה שלנשים זה ממש אקוטי לאכול לפני אימון. לא היה לי מושג מזה. במשך שנים אני מתעמלת רק על בטן ריקה. מסתבר שזה נכון לגברים, אבל לנשים,התעמלת על בטן ריקה עלולה, לדבריה, לגרום לגוף דווקא להיאחז בשומן, לדחיקת שריר ולדלדול העצם. לגמרי הפוך ממה שהתכוונו להשיג.
.
או למשל, היא מסבירה שכל מה שאנחנו יודעים על התאוששות בין סט תרגילים אחד לאחר נמדד על גברים. כשהתחילו למדוד על נשים הסתבר שלנו דרושה הפסקת התאוששות קצרה בהרבה, וכשאנחנו לוקחות הפסקות ארוכות מדי זה די ממסמס את תוצאות האימון.
.
ועוד משהו שאני נזכרת בו עכשיו, הוא שאמבטיות קרח ממש ממש לא מומלצות לנשים, אמבטיות קרירות - כן. סאונה חמה - כן. קרח ממש לא.
.
אני לא מומחית לספורט, אבל אני כן סקרנית מאוד כשאני שומעת מחקרים שקשורים לנשים, ואני אוהבת מספרים ונתונים. וכשד"ר סימס ציינה שחדרי כושר הם מרחב מגדרי, שמעוצב לגברים, רק הנהנתי, בשקט. ועם צער. כן, לזה שמתי לב. לזה, ולנשימה הארוכה של האומץ שאני שואפת בכל פעם שאני נכנסת לחדר כושר. וזה לא הגברים הרבים שנמצאים שם או המסכים עם ספורט גברי עליהם. זה כי המכשירים בחדרי הכושר מעוצבים לאנשים גדולים ממני, בגובה 1.78 ומעלה ובמשקל 80 ק"ג ומעלה, שזה ממוצע גברי. אבל אם את 1.60 ו- 55 ק"ג? זה עלול להזיק.
.
בכל אופן השיחה בפודקאסט הזה לא רק שינתה את האימון הפרטי שלי ואת התזונה שלי, היא גם הזכירה לי מחדש עד כמה אנחנו עדיין מתייחסות לעצמנו כאילו אנחנו גברים, רק קטנות יותר. ומיד נזכרתי בספר שלפני כמה שנים הפך את ההסתכלות שלי על העולם. הוא נקרא "נשים בלתי נראות" והוא מפרט לאורך מאות עמודים איך נראה עולם שמגדול עד קטן מעוצב עבור גברים: ממגרפות לגריפת שלג, דרך השירותים הציבוריים, חוף הים, מינוני התרופות, אפילו האקמול, גודל הכיסים בבגדים, מדי הרופאים, ואפילו כלי העבודה – הפטיש, המסור. בחיי, זה לקסיקון ענק ואין דבר שלא מוזכר בו.
.
וחשוב לציין ששום דבר מזה כמובן לא נעשה בזדון או בכוונה רעה. זו לא איזו אג'נדה נגד נשים. זו פשוט התרגלות של המחשבה, של כולנו. לפני שנתיים, למשל, סיפרתי בפייסבוק על שתי סטודנטיות צעירות שעיצבו – לראשונה בעולם – מכנסיים עם ריצ'רץ' שמתאים לנשים. מי בכלל הבחינה עד אז שמיקומו של הריצ'רץ' מותאם למבנה הגוף הגברי ומאפשר לגברים להתפנות ללא צורך להתפשט בכל פעם? אבל נשים – אני לא צריכה לספר לכן כמה לא נעים להתפשט באמצע השדה או היער. והנה עוד פקיחת עיניים לעולם שמעוצב עבור גברים.
.
בכל אופן אני מסיימת היום עם הפיסקה הפותחת את "פמיניזם כפי שלימדתי את בנותיי" שעוסקת בדיוק בזה:
*"גדלתי על הסיפור הקיים. לא הבחנתי שלא נשים סיפרו אותו. שנשים לא כתבו אף ספר בארון הספרים היהודי וגם לא את ספרי ההיסטוריה, הדת, הכלכלה, הממשל והמדע. לא שמתי לב שנשים לא תכננו את המבנים, את הכיסאות, המכוניות, ושלא עבורן עוצבו כל אותם כיסאות, מכוניות ומבנים. גם לא עבורן נקבעו מינוני התרופות, או טמפרטורת ברירת המחדל המקובלת במזגנים. גם כצופה הייתי רגילה כמו כולם לנקודת המבט הקולנועית שמוצגת על המסך, ולא הבחנתי בכך שרק 2 אחוזים מהבמאים בהוליווד הן במאיות, ובעצם כמעט שום מבט בקולנוע אינו מתווך מבעד לעיניה של אישה. גם לא בפרסומות. גם לא בפורנו. גם לא במצעי המפלגות בבחירות. אפילו הנשים החזקות במשפחתי, אלו שנשאתי אליהן עיניים, היו תלויות כלכלית בגברים שאותם אהבו. גם בזה לא הבחנתי. מרשימות ככל שהיו, הן בסופו של דבר למדו לפעול בחברה ובכלכלה שעד אחרון פרטיהן עוצבו לא מנקודת מבטן של נשים ולא עבור נשים. הן עוצבו עבור בני אדם. ובני אדם כברירת מחדל היו ועודם גברים"*.
.
.
שנמשיך לפקוח עיניים ולעשות את העולם נעים והוגן יותר עבור כולנו,
ושתהיה לנו שבת שלום,
.
.
*מיה טבת דיין*
