*תיקשור – השאלות שלכם | מיה טבת דיין |6 דקות בשישי | 5.9.2025*
בשבוע שעבר, שעות ספורות אחרי פרסום הטור על איך לדבר עם המתים, קיבלתי הודעה מר'. היא היתה המטפלת של בנותיי. לא דיברנו לפחות עשר שנים. היא כתבה שלפני שבועיים אמא שלי הופיעה אצלה בחלום, והעבירה לה מסר עבורנו. זה היה מסר מטלטל ור' אמרה לה שהיא לא מתכוונת ליצור קשר אחרי עשר שנים עם מסר כזה, וביקשה מאמא לי שתשלח לה איזה סימן. אם היא תקבל סימן היא תתקשר ותספר על החלום. ביום שישי בבוקר היא קיבלה הטור שכתבתי לוואטסאפ. על איך אני מדברת עם אמא שלי לאחר מותה. מבחינתה זה היה הסימן.
.
ר' התקשרה אליי וסיפרה שאמא שלי, שמעולם לא הגיעה אליה לפני כן בחלומות, מסרה לכולנו חיבוק גדול ואהבה עצומה. בנוסף, היה לה מסר עבור אחד מבני המשפחה, מסר פרטי מאוד שהיה לה דחוף להעביר. היא עשתה שימוש במילים מסוימות מאוד שניסינו להבין מה הן אומרות. כשהעברתי לאותו בן משפחה את המסר – הוא הבין מיד את הביטוי שהתמשה בו. הוא ידע על מה היא מדברת. הוא לקח את זה ברצינות. והנה לכן, עוד דיבור עם המתים שהצליח.
.
כל השבוע זרמו אליי סיפורים שלכן. סיפור על מטפלת שקראה את המחשבות של המטופלים שלה, ברמה של שמות ותאריכים. סיפורים על אנשים שתיקשרו כילדים אבל נבהלו מזה והפסיקו, עד שחזרו לזה בגיל מבוגר. סיפור של קוראת שביום שהגיע אליה הטור אחיה נפטר במפתיע, ומאז היא שומעת אותו עונה לה על שאלות. סיפורים על תיקשורים בהריונות, עם העוברים. וסיפורים על סבתות שהגיעו בחלומות עם מסרים ששינו את המציאות. מישהי שלא הצלחה להיכנס להריון כעשור, סיפרה על סבתא שהודיעה לה בחלום שכל מה שעליה לעשות הוא לבחור שם, היא בחרה את השם, וסבתה בחלום אמרה לה, אני שולחת לך אותו במתנה. תשעה חודשים לאחר מכן היא ילדה.
.
זה הזכיר לי איך גם אני ראיתי את סבתי לנגד עיני באחר צהריים מנומנם אחד, והיא בישרה לי שאני עומדת ללדת. לא הייתי בכלל בהריון. או שכך לפחות חשבתי. סבתא שלי היתה חכמה ממני.
.
שלל המכתבים שקיבלתי מכם השבוע הראו לי עד כמה דיבור עם המתים, ובכלל תיקשור, הוא דבר שרבים מאיתנו עושים באופן יומיומי, אבל החברה שלנו לא ממש מאפשרת לדבר על זה בצורה חופשית. זה עדיין מבהיל אחרים במקרה הטוב, או נלעג על ידם. ומכיוון שאנשים רבים עסוקים בשאלה מה אחרים חושבים עליהם, הם פשוט מכבים את הערוץ הזה מראש.
.
אבל, מנסיוני, מרגע שמקשיבים לסימנים, לחלומות, למספרים, לתשובות שמתקבלות ממי שהפניתם אליהם שאלות, החיים עולים על איזה גל שהכל בו זורם הרבה יותר בקלות. אז אם תצליחו לשים בצד את מה שחושבים עליכם ולשים במרכז את מה שבא לכם לחשוב, אני ממליצה על הכיוון הזה בחום.
.
בכל אופן אני רוצה לענות על כמה שאלות ששאלתם אותי.
השאלה הראשונה, האם כל אחד יכול לעשות את זה? ולדעתי הנחרצת התשובה היא כן. לא מדובר באיזה חוש שיש רק לחלק, וגם לא צריך להיוולד למשפחה של מכשפות. אני נולדתי למשפחה שבה, כשסבתא שלי סיפרה פעם שיש לה חשמל בידיים, סבא שלי שלח אותה לשטוף ידיים, ובכך נגמרה השיחה ונגדעה השושלת המכשפית, שרק התחילה חחח
.
איפה ללמוד את זה? לדאבוני אני לא ממש יודעת. אני למדתי כאמור בקנדה, אצל מורה שאפילו את שמה שכחתי, זה היה כבר מזמן. אבל אני בטוחה שיש הדרכות וקורסים אונליין ושיש גם מורות בארץ, תתחילו לשאול מסביב ולחפש ברשת, הסוד הוא להפסיק להתבייש ולהתחיל לשאול מסביב.
.
מה עוד את לומדת סביב הנושא הזה? אז אני באופן אישי מאוד מתעניינת בנוירופלסטיות, שזה המדע שחוקר איך אפשר לחווט את המוח לאורך כל החיים, ליצור בו קשרים חדשים ובכך לשנות גם את מציאות חיינו ואת הביולוגיה של הגוף שלנו. למדתי במשך כמה שנים אצל ד"ר נאדר בוטו בישראל, הוא עוסק ברפואת תדרים, ובשנים האחרונות אני לומדת אצל ג'ו דיספנזה בארצות הברית ואונליין, הוא מלמד על נוירופלסטיות ומסביר באופן מדעי איך המוח שלנו במצב של גלי דלתא, שהם גם גלי התיקשור, יכול לעורר שינויים בקלות במציאות.
.
האם ראית תוצאות של תיקשורים שעשית? כן, ראיתי תוצאות פעמים רבות. קיבלתי מידע מאוד מדויק בצמתים של החלטות שהיו לי. אני נעזרת במתות שלי בקבלת החלטות מקצועיות ואישיות רבות. הרבה פעמים אני מקבלת מהן דרכי פעולה שלא חשבתי עליהן. וגם מזרזת כל מיני דברים שחשוב לי שיקרו. ג'ו דיספנזה מלמד שצירופי מקרים הנם אחת ההוכחות לכך שאת אכן מסונכרנת עם האינפורמציה של העולם, ונתקלתי בכמה צירופי מקרים מפעימים ממש. כשפעם אחת הופיע יש מאין בקבוק של שמן זית במטבח שלי בלילה, אפילו כתבתי על כך פוסט בפייסבוק.
.
בכל אופן, אני זזה רגע לנושא אחר - האזנתי השבוע לראיון נוסף עם ד"ר טארה סווארט, אותה אחת שבעקבותיה כתבתי את הטור בשבוע שעבר. הפעם היא הסבירה למה חשוב להקיף את עצמנו ביופי. יש הרבה דיונים על יופי לאורך תולדות המחשבה, במערב וגם במזרח. אבל התשובה שלה, כחוקרת מוח, היתה מפתיעה: היא הסבירה שעיסוק ביופי גורם לנו לחוש מוגנים ובטוחים יותר. העיסוק ביופי משדר למוח שאנחנו עוסקים בדברים שאינם הישרדות, ההיפך מפחד וממלחמה, אנחנו מציפים את עצמנו במה שנעים לעין. וכך יופי משפיע על כל מערכת העצבים שלנו, על רמות הסטרס ועל הבריאות.
.
נזכרתי שאחרי שאמא שלי מתה הלכתי לקנות לעצמי דברים יפים, כאילו זו התרופה לאבל ולצער. ואילו השנה, רגע לפני פתיחת הלימודים, הלכתי עם הבנות שלי להצטייד, לא בספרי לימוד, אלא בדברים יפים לתיקים שלהן. בגלל שכולנו בטראומה מפגיעת הטיל שעברנו, היה לי ברור שחשוב לחוש מוגנות. שאלתי אם הילקוט שלהן יפה בעיניהן. ואם, כשהן פותחות אותו, הן מוצאות דברים יפים. וכך קנינו דברים לא פרקטיים בעליל ללימודים וכן פרקטיים לנפש: בובה, מחזיקי מפתחות, ארנקים נוצצים, שבכל פעם שרגש אחר ישתלט, מספיק יהיה לפתוח את הילקוט ולשטוף את העיניים בדברים יפים.
.
והנה מסתבר שגם העניין הזה מוכח מחקרית. העיסוק ביופי מרפא.
.
ונראה לי שנסיים בזה. כי זה יפה כל כך, נכון?
שתהיה לכולנו שבת שלום, ושבתוך הקושי, הפחד, והצער, נצליח תמיד למצוא גם יופי,
*מיה טבת דיין*
