*אז מה שלום הכסף | מיה טבת דיין | 6 דקות בשישי | 17.4.2026*
השבוע נתקלתי באינסטגרם בסרטון הומוריסטי של ירדן אנדבלט שאומרת לאמא שלה משפטים כמו, אמא, את חיזבאללה נעשה השנה אצל ההורים של הבן זוג. לא נעים, אמא שלו כבר בישלה. וגם - את כל אירן עשינו אצלכם. וגם - את הפסקת האש נעשה מצומצמם אצלנו, אבל אני לא מארחת. הכותרת של הסרטון: "כשאת מתכננת את השנה הקרובה".
.
וזה היה כל כך מדויק. כלומר, אני מקווה שהשנה הקרובה ממש לא תיראה ככה, או שום שנה. אבל הוא היה מדויק להרבה בתים סביבי שבהם ראיתי איך אפילו המלחמה בעורף הופכת להתכנסות משפחתית ישראלית רב דורית - ארוחות, לינה משותפת, שעות ארוכות עם אחים ובני דודים ונכדים שלא היו מתרחשות כנראה בשום סיטואציה אחרת.
.
ובאמת, עם הפסקת האש הלכו ורבו הפוסטים ברשתות - מצד אחד אלו שעוזבים את בית ההורים בחזרה לביתם אחרי חודש וחצי, מאושרים מהעצמאות המתקרבת. ומצד שני, ההורים המארחים שכבר מתגעגעים לילדים ולנכדים רגע אחרי שיצאו מהבית ובה בעת כל כך מברכים על השקט.
.
משפחתיות ישראלית ולצידה העלויות: "היינו בסופר פעמיים ביום", כתבה מישהי, "וחשבון החשמל שלנו קפץ פי חמש, אבל הכל בשביל המשפחה". ומישהי אחרת כתבה "כפרות על החופשה השנתית בסיישל שהתבטלה לטובת חודש במצפה רמון שעלה לי בדיוק אותו דבר....".
.
ובעקבות הפוסטים האלו נזכרתי שוב שלצד המחירים הכבדים מאוד שהמלחמה גובה, היא גובה גם מחירים גבוהים מאוד מהכיס. ושאלתי בפייסבוק כמה עלתה לכם המלחמה, בכסף, כלומר, ואיזו הוצאה חריגה במיוחד היתה לכם?
.
ובין המאות הרבות של התגובות, כתבו לי על 20,000 שקל בחודש אחד על פתרונות של דיור חלופי עם ממ"ד, או על 15,000 שקל שהלכו על טיסות שבוטלו ועל כרטיסי חילוץ מחול במחירים גבוהים, 3000 שקל על העלאת תדירות הטיפול הפסיכולוגי, 4500 שקל על חומרי יצירה ומשחקים לילדים, 8000 שקל על קניות בסופר למשפחה המורחבת שהתארחה, וכמובן הפסדי הכנסה של חודשים לעצמאיים ולעצמאיות, חלקם עלולים להימשך עוד חודשים קדימה, כי כל עסק צריך זמן להתאושש. ולבסוף, אמנם לא רק הוצאה כלכלית, לאורה כתבה על הארנב האהוב שלה שמת כי בתוך הבלגן המשפחתי והמתח הרב לא הבחינו בזמן שמצבו מידרדר.
.
בקצה השרשור הזה מישהי כתבה "כמה מרפא לקרוא את כל התגובות האלו, חשבתי שזה רק אנחנו".
.
אני מניחה שהיא כתבה את זה כי לא מדברים על זה. כסף תמיד נחשב טאבו ברגעים כאלה. הוא נחשב הדבר הלא מוסרי להתעסק בו במלחמה, כשיש מי שמאבדים את חייהם, או נהיים נכים. מה זה כבר 8,000 שקל בסופר? אנחנו גם לא אוהבים אפילו לחשוב על כך שבמלחמות יש מי שמרוויחים הון עתק, ושלמלחמות יש מניעים כלכליים לפחות כפי שיש להן מניעים אידיאולוגיים ואחרים.
.
כשאת אישה את מכירה היטב את הטאבו שקשור לכסף - את לא אמורה לדבר על כסף כי נשים מסביב כמעט לא מדברות איתך על כסף. את לא אמורה לספר כמה את מרוויחה, כמה יש לך בבנק, כמה השקעת, אם השקעת בכלל. את לא אמורה להתמקח במשא ומתן, וגם כיום נשים עדיין מצופות לעבוד מתוך שליחות ואהבה. בטח אימהות, בטח מי שמטפלות בהוריהן, בטח מי שעוסקות במקצועות טיפול והוראה וסיעוד וניקיון – אבל גם שכירות במשרדים שמתבקשות לארגן את הרמת הכוסית לחג. ואם אתן כמוני ומדברות על כסף, אתן מגלות שהחברות שלכן, אפילו המצליחות ביותר, לא ששות לדבר עליו. זו לא שיחת נשים. אז במלחמה? בכלל ובכלל.
.
וככה השבוע דיברתי על כסף עם קהילת הכותבים והכותבות שלי של עונת ההשראה. הקהילה המדהימה הזאת, של מאות אנשים, שנפגשת פעם בשבוע גם בשלום גם במלחמה. כשאני רואה אותם מתעקשים ומתייצבים בזום, הלב שלי מנתר משמחה, כי הנה, העולם ממשיך לא משנה מה. ובפתח המפגש שאלתי אותן מה הרגש שעולה לכן למשמע המילה כסף? כי כסף הוא לפני הכל רגש. כך אני מאמינה. והטאבו על כסף הוא טאבו על רגש. ואם כולנו במועקה בהפסקת האש הזאת אי אפשר להתכחש לכך שחלק גדול מזה קשור גם למה שהוצאנו, למה שלא הכנסנו, לשאלות הדאוגות מה יהיה איתנו, כלומר – עם הכסף.
.
ובאמת רשימת הרגשות הצטברה בצ'אט וחזרה על עצמה: מועקה, פחד, תסכול, חוסר אונים, רצון, ושוב מועקה, פחד ובשוליים גם תקווה ותשוקה.
.
כסף הוא רגש עז ועמוק. הוא המון רגשות עזים ועמוקים. ומה את עושה עם כל הרגשות האלה עכשיו, כשהעולם שלנו כל כך מטולטל?
.
כך קרה שהשבוע כתבנו על כסף. פחדתי שאף אחת לא תרצה לקרוא את הטיוטה שכתבה. שיתביישו. או יחששו. או יפחדו. או כל רגש אחר שדיבור על כסף מעורר בך. אבל עוד ועוד כותבות וכותבים הצביעו, ושמענו טקסטים מהיפים ביותר. על אמא שהתמקחה בשוק והביכה. על אבא שהיה מפחיד לבקש ממנו. על בן הזוג. על םשיטת הרגל. טקסטים שלא עוסקים בעכשיו – במלחמה, בהוצאות – אבל שמלמדים אותנו למה אנחנו מרגישות עכשיו את מה שאנחנו מרגישות.
.
כסף הוא רגש. והמפגש הזה היה אולי הכי רגשי שהיה לנו עד כה. בסופו נשענתי לאחור וחשבתי כמה טוב לפנות זמן לעצמך ולהתבונן בעיניים פקוחות בעצמנו. כמה חשוב לשאול כמה עולים לנו דברים. גם כשמדובר במלחמות, בתהליכים גדולים, לשאול מה אני משלמת? ואיזה רגש זה מעורר בי, לשלם על דברים? מאיפה בכלל למדתי להרגיש ככה? ומתי?
.
בא לי ממש לסיים בשיר על כסף. וכסף אצלי תמיד נקשר עם סבתא לייקה שלי, שגדלה בצריף, שהיתה חסכנית, שהיתה חכמה חחמיוסרת בכל מה שקשור לכסף, הנה אחד השירים שכתבתי עליה:
.
*אני רוצה מסחטה חשמלית / מיה טבת דיין*
לָמָּה חַשְׁמַלִּית? מָה הַבְּעָיָה עִם רְגִילָה?
סָבְתָא שֶׁלִּי הַמֵּתָה שׁוֹאֶלֶת, כָּל הַחַיִּים
סָחַטְנוּ תַּפּוּזִים בַּיָּדַיִם.
לָמָּה שֶׁהִיא תַּעֲבֹד קָשֶׁה אִם אֶפְשָׁר לְהָקֵל?
זֹאת אִמָּא שֶׁלִּי, מֵעוֹלַם הַמֵּתִים שֶׁלָּהּ.
אַתֶּן רַק מְחַפְּשׂוֹת עַל מָה לְהוֹצִיא כֶּסֶף, רוֹטֶנֶת
סָבָתִי. חַיִּים שְׁלֵמִים
וּמָוֶת שָׁלֵם וַעֲדַיִן מְחַנֶּכֶת אוֹתָנוּ.
תִּקְנִי לָךְ וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם, אִמָּא שֶׁלִּי מְסַיֶּמֶת אֶת הַדִּיּוּן.
כְּאִלּוּ יֵשׁ לָהּ עֲדַיִן חֶשְׁבּוֹן בַּנְק.
כְּאִלּוּ אֲנִי לֹא מְשַׁלֶּמֶת מִכִּיסִי
עַל כָּל הַמַּתָּנוֹת שֶׁהִיא קוֹנָה לִי מֵאָז שֶׁמֵּתָה.
אֲנִי אֶקְנֶה לָךְ, בֻּבָּה׳לֶה,
סָבְתָא שֶׁלִּי מִתְרַצָּה. כְּהֶרְגֵּלָהּ,
מְסִירָה מֵעַל אִמִּי אֶת הָעֹל.
בְּסַךְ הַכֹּל הוֹרִישָׁה לָנוּ סְכוּם יָפֶה
מִכָּל הַמּוֹנִיּוֹת שֶׁלֹּא לָקְחָה, שְׁאֵרִיּוֹת הָאֹכֶל שֶׁסֵּרְבָה לְהַשְׁלִיךְ לַפַּח,
הַתֵּיוֹן שֶׁטָּבְלָה בְּאוֹתָהּ כּוֹס תֵּה עַד שֶׁדָּהָה, הַגַּרְבַּיִם
שֶׁהִטְלִיאָה, מָה יִשָּׁאֵר אַחֲרַי
פְּרָט לְשִׂיחוֹת מְיַסְּרוֹת עִם הַמֵּתִים?
מָה אַצְלִיחַ לְהַשְׁאִיר מִכָּל הַשְּׁקָלִים שֶׁנִּצְבְּרוּ
עֲבוּרִי בְּאֵינְסוֹף שְׁעוֹת עֲבוֹדָה, חַיֵּי אָדָם,
דּוֹרוֹת עֲמֵלִים, אֲנִי אֲפִלּוּ לֹא אוֹהֶבֶת
תַּפּוּזִים. אֲבָל אַתְּ חַיֶּבֶת וִיטָמִין סִי לַבְּרִיאוּת שֶׁלָּךְ, שׁוּב
סָבְתָא שֶׁלִּי הַמֵּתָה. הִנֵּה אֲנַחְנוּ מַתְחִילוֹת מֵחָדָשׁ.
.
.
שתהיה לכולנו שבת שלום
*מיה טבת דיין*
