הִיא לֹא סִפְּרָה לִי שֶׁהָיָה לָהּ חָבֵר
שֶׁהִכָּה אוֹתָהּ, הִיא אָמְרָה הָיִיתִי צְרִיכָה לִבְרֹחַ
לְדוֹדָה שֶׁלִּי בְּחוֹלוֹן לְכַמָּה חֳדָשִׁים
זֶה הָיָה כֵּיף, הִיא לֹא סִפְּרָה מִפְּנֵי מָה
זֶה נִשְׁמַע כְּמוֹ חֻפְשָׁה שֶׁל גִּיל הַהִתְבַּגְּרוּת
הִיא לֹא סִפְּרָה שֶׁהוּא הָיָה מְבֻגָּר
הִיא רָצְתָה שֶׁאֶגְדַּל תְּמִימָה
שֶׁאַאֲמִין בַּטּוֹב שֶׁבָּאָדָם
תָּמִיד אָמְרָה: תִּשְׁמְרִי אֶת הַלֵּב פָּתוּחַ
הִיא שָׁמְרָה אֶת הַלֵּב שֶׁלָּהּ.
הִיא לֹא סִפְּרָה שֶׁהָיָה גִּ'ינְגִּ'י
כְּשֶׁהֵבֵאתִי חָבֵר גִּ'ינְגִּ'י הַבַּיְתָה
לֹא אָמְרָה כְּלוּם מָה עָבַר לָהּ בָּרֹאשׁ?
הִיא לֹא סִפְּרָה שֶׁגָּר בִּמְעָרָה עַל חוֹף הַיָּם
שֶׁאַחֲרֵי שֶׁבָּרְחָה דָּפַק עַל הַדֶּלֶת
שֶׁל בֵּית הוֹרֶיהָ, דְּפִיקוֹת רָמוֹת בַּחֹשֶׁךְ, בְּאֶגְרוֹפִים.
הֵם יָדְעוּ שֶׁאָסוּר לָהּ לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ
לְבַד, אָז כָּל הַמִּשְׁפָּחָה עָשְׂתָה אֶת זֶה אִתָּהּ
הַדּוֹדִים בְּחוֹלוֹן נָעֲלוּ סְבִיבָהּ אֶת הַבַּיִת,
הַהוֹרִים שֶׁלָּהּ עָמְדוּ מוּלוֹ בַּלֵּילוֹת
אָמְרוּ שֶׁאֵין לָהֶם מֻשָּׂג
לְאָן נֶעֶלְמָה. הֵם עֲדַיִן לֹא הָיוּ סַבָּא וְסָבְתָא שֶׁלִּי,
נְמוּכֵי קוֹמָה בַּחֹשֶׁךְ מוּל שְׂעַר אֵשׁ.
אִישׁ לֹא סִפֵּר לִי דָּבָר. אֵיךְ לַמְרוֹת כָּל זֶה
מָצְאָה אֶת הַקּוֹל שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִשְׁמִיעוּ לָהּ
חָזְרָה עָלָיו בְּאָזְנַי שׁוּב וְשׁוּב
אַתְּ יָפָה. אַתְּ חֲכָמָה. אַתְּ נֶהְדֶּרֶת.
אֲנִי גֵּאָה בָּךְ. אַתְּ יְכוֹלָה הַכֹּל.
[מתוך: "כדי להסתדר עם המצב", סדרת כבר/מוסד ביאליק 2021]
