*סיסמה סודית מאוד | מיה טבת דיין | 6 דקות בשישי |31.7.2026*
ביקרתי השבוע במשרד ממשלתי שבו, כדי להזדהות, היה עליי להיזכר בסיסמה שנתתי פעם מזמן לפני כמה שנים טובות. לא זכרתי מה הסיסמה והפקיד אמר שהוא יתן לי רמז: מדובר בשם הנעורים של אמי.
אה זה קל! אמרתי, ומיד הכתבתי לו "הנדלסמן".
אבל בשעה שהוא מילא את הטפסים, לי היה קצת זמן אצל הדלפק, וחשבתי לעצמי באיזו קלות הפכנו את שמות הנעורים של האימהות שלנו לסיסמה סודית.
.
כלומר, באיזו קלות שמות המשפחה של אימהות נמחקים מדי דור ודור, וכמה כולנו רגילים לכך, כאילו מדובר בחוק טבע. אנחנו רגילים לכך מספיק כדי להתייחס למחיקה הזאת כאל עובדה, השם נעלם עד כדי כך שאפשר להפוך אותו לסיסמה סודית שאיש לא יוכל לנחש.
.
האם היינו מעלים על הדעת סיסמה שתהיה מבוססת על שם הנעורים של אבותינו?
כמובן שלא. לגברים אין שם נעורים. כלומר, השם שלהם הוא אותו שם מהלידה ולאורך החיים.
גברים לא נדרשים לשנות שם משפחה לעולם.
.
ואילו נשים – המחקרים מראים שמחיקת השם מוטמעת בנו עד כדי כך, שגם במדינות שבהן הדבר כבר לא נדרש על פי חוק, נשים - מכורח ההרגל, ואולי מכורח הציפייה של הגברים שאיתן, או מכורח הציפייה של הוריהם של הגברים, לכי תדעי - שוב ושוב מוותרות על שם המשפחה שלהן ומקבלות על עצמן שם חדש.
.
והשם שאיתו גדלו הולך ונשכח מההיסטוריה.
במקרה הטוב הופך לסיסמה סודית ממש.
.
וכשאני כותבת את זה אני נזכרת איך אמא שלי נהגה לחפש חברות ילדות מבית הספר, וכמובן זכרה רק את שם הנעורים שלהן ולכי תמצאי לאיזה שם הן התגלגלו עם החיים. פה ושם היא מצאה כאלו ששמרו את שמותיהן הקודמים בסוגריים. בפעמים אחרות היא פשוט ויתרה על החיפוש ולא יצרה קשר עם אותה חברה.
.
כמה נשים נעלמו ככה ממערכות יחסים של ראשית חייהן יחד עם ההיעלמות של השם שלהן?
.
הסיפור הזה של מחיקת שמות המשפחה הנשיים מעסיק אותי כבר כמה שנים טובות וגם כתבתי עליו ב"פמיניזם כפי שלימדתי את בנותיי". אחרי הכל לא מדובר בשם משפחה בלבד שנמחק, אלא בזיכרון של שושלת נשית שלמה. לא משנה לאיזו משפחה נולדנו, שם המשפחה שלנו הוא שם שעבר מאב לבן. לעולם לא מאם לבתה. ואילו את השמות של האם ושל אמה ושל אם אמה רוב הסיכויים שלא נוכל לשחזר לאחור יותר משניים שלושה דורות. וגם אז, מדובר בשמות של האבות שלהן. אין למחיקה הזאת סוף.
.
נתתי על זה את הדעת לראשונה כשנולדו לי הבנות, ובבת אחת הן לא נשאו יותר את שם המשפחה שלי. זה היה כל כך מוזר. האם הן לא שייכות גם לשושלת המשפחתית שלי, אימן? זה לא הפריע לאיש מלבדי. אבל אחרי שניגשתי למשרד הפנים והוספתי גם את שם המשפחה שלי, התחילו כולם לשאול אותי, אבל מה יהיה כשהן יתחתנו? כמה שמות ילדה אחת יכולה לשאת? ומה יהיה על הילדים שלהן? נדמה היה שלאיש לא הפריעה המחיקה. אבל כל אחד מצא בעיה כשניסיתי לבטל אותה.
.
השאלות הללו שנשאלתי לא נשאלו מרוע, כמובן. הן נשאלו מתוך קושי אמיתי לשנות סדרי עולם. ומהקושי לשנות את הסדר שכולנו מקבלים כמובן מאליו: הסדר שלפיו בתוך המנגנון הבסיסי ביותר של הזיכרון המשפחתי - שם המשפחה – נמחקת בכל דור חצי מהשושלת. וזה תמיד אותו החצי.
.
מה היה קורה, למשל, אם שמות המשפחה היו מתחלפים בכל דור בין האם לאב, ואם היינו נושאים איתנו זיכרון של שתי שושלות? מה היה קורה אז לזיכרון התרבותי שלנו?
.
ניסיתי לחפש תרבויות שמצאו לנושא הזה פיתרון. למשל בספרד ובחלק גדול מאמריקה הלטינית כל ילד מקבל שני שמות משפחה, השם הראשון של האב והשני של האם. אבל הפיתרון הזה מחזיק דור אחד, כי בדור הבא עוברים רק השמות הראשונים של ההורים. כלומר, שוב רק השושלת הגברית נשמרת.
.
באיסלנד בכלל אין שם משפחה קבוע, במקום זאת כל אחד מקבל את שם אביו או אמו כחלק מהשם שלו. במקום שמות משפחה. ומה שמחזיק את זיכרון השושלות משני הצדדים אינם שמות המשפחה, אלא אילנות יוחסין מפורטים במיוחד, רישומים לאומיים מוקפדים, ומאגר גנאלוגי שמאפשר לרבים לעקוב אחר מוצאם דורות רבים לאחור.
.
ועדיין, גם באיסלנד, מרבית הילדים מקבלים את שם האב כחלק מהשם שלהם ולא את שם האם.
.
בכל אופן, כנראה שלעולם לא נמצא שם אחד שיוכל להכיל בתוכו שושלות שלמות - הרי לכל אחד מאיתנו יש שני הורים, ארבעה סבים וסבתות, שמונה אבות ואימהות בדור שלפניהם. אין שם יחיד שיכול להכיל את כל הסיפור הזה. אבל אני עדיין מחכה לשמוע פתרונות יצירתיים, כאלה שיהיו הוגנים לכל המגדרים, וכאלה שלא יהפכו בקלות לסיסמאות סודיות.
.
ולסיום אני מזכירה לעצמי שדווקא הגנטיקה זוכרת טוב יותר מהתרבות את האימהות. בביולוגיה יש מערך אחד של 37 גנים שכל הילדים מקבלים מאמם, אבל רק בנות מעבירות אותו לדור הבא. ואילו אבות כלל לא מעבירים אותם לצאצאיהם. גנטיקאים משתמשים בו כדי לעקוב אחר שושלות אימהיות לאורך אלפי ואף עשרות אלפי שנים. במילים אחרות, יש שרשרת אימהית רציפה שקיימת ממש בתוך התאים שלנו, למרות שבמישור התרבותי של משפחה, שמות משפחה ושל שפה היא כמעט בלתי נראית.
.
אז הנה, נתנו לשושלת הנשית הזאת קצת להיראות היום בטור הזה.
.
שתהיה לכולנו שבת שלום,
.
.
*מיה טבת דיין*
